טרילוגיה: המסע לחקר בשמי הנישה
איך נראה תהליך הפקת בושם נישה?
סוניה מרמרי נסעה לגראס שבצרפת, בירת הבישום הבינלאומית, ועשתה את כל הדרך משדה הוורדים ועד לבקבוקים המאוירים בעבודת יד. הכי ארטיזנל.
– סיפור אהבה בשלושה פרקים –
פעם בשנה, בחודש מאי, נכרת בעיר גראס שבצרפת תחרות השושנה המושלמת, Rose Exspo.
עשרות מגדלים מכל העולם שולחים לגראס זרים עצומים של ורדים ללא דופי. את הקסם הזה מסדרים בכדים עתיקים מרהיבים והציבור מוזמן למוזיאון, לראות את הפאר הזה מוצג לצד אוסף אמנות פרטי מהמאה ה-18.
אנחנו, נציגי תקשורת מכל העולם, הקדמנו ובאנו יומיים לפני פתיחת תערוכת הוורדים. מרטין מיקלף, הבעלים של מותג בשמי הנישה m.micallef הזמינה אותנו להיות אורחיה בהצגת תהליך הפקת הבושם.
כמותג בשמי נישה מצליח, יודעים במיקלף שהכל מתחיל בחומרי הגלם, כלומר הפרח.
אשר על כן, השכמנו קום ויצאנו לשדות הפרחים לקטוף את שושני מאי, סוג שושנים ורודים שמגיעים לשיא פריחתם בחודש מאי. הצטיידנו בשקים קטנים, והצטרפנו לחבורת הקוטפות: המלאכה פשוטה, קוטמים את עלי הכותרת, ומתקדמים.
צעדנו בין שורות הוורדים, קופצת משיח אחד למישנהו, כי תמיד נדמה שהנה, מצאתי את השושנה המושלמת, לא, בעצם זו, או זו. על חלק מעלי הכותרת עוד נותרו אגלי טל הבוקר. כל פרח היה מושלם, כי יום הקטיף היה מדויק, לפני הקמילה או השחרת השוליים.
הניחוח משכר. תשכחו כל מה שאתם יודעים על ריח פרחים. זהו ניחוח עז של מיצוי טהור של ורדים. טמנתי עלים רכים וקטיפתיים בתיק היד, בכיס הג’ינס, בין דפי המחברת ולקחתי איתי הביתה שקית של עלי כותרת. כשפתחתי את המזוודה, גיליתי עלים נבולים (הריח העז נשמר!), שהשחירו ואיבדו את הרעננות המלבבת שלהם.
זה היה השיעור הראשון. עם ורדים יש לנהוג בעדינות. מחר נצא לראות כיצד מפיקים מהם בושם.
רגע, ומי זכתה בתחרות השושנה היפה? כמו בכל תחרות יופי עלינו לציין שכל המועמדות היו ראויות, כולן שוחרות שלום עולמי, אבל את התהילה קצרו הבריטים עם זר שזה עתה הנץ בבורדו קטיפתי מושלם.
מה עוד אפשר לעשות מחופן של עלי כותרת מבושמים? טוב ששאלנו. בעוד הדימיון המוגבל שלנו פינטז על שקיק פוט פורי, שמניחים בין המצעים המקופלים בארון, הובילה אותנו המארחת מרטין מיקלף למפעל קטן של ממתקים, Confiserie Florian Pont du Loup. עלי כותרת מסוכרים, מרמלדת עלי ורדים וסוכריות ורודות ומתוקות בטעם מרוכז של ורדים, – תפארת הממתקים המסורתיים של חבל פרובנס.
עם טעם מתוק וניחוח מתקתק, המשכנו לתחנה הבאה, המקום בו מייצרים את תמציות הבשמים. רוקחים בחלוקים לבנים יושבים במעבדה מול גבעות מתונות ירקרקות ופכפוך יובל רענן ומזקקים תמציות פרחים. תבינו, מכל עלי הכותרת שהעמסנו (3 שקי יוטה גדולים) בסוף תתקבל תמצית בבקבוקון קטן, 50 מ”ל מאד מרוכזים שיעברו דילול בדרך לרקיחת הבושם.
עכשיו נחוץ בשם. המקצוען שיידע לקחת את התמצית הזו ולבנות עליה ניחוח. פירמידת ניחוחת שתימהל בשכבות שכבות של תמציות. אנחנו פותחים בקבוקונים ומרחרחים: משב עז של קלמטינה, של קליפת עץ, של טחב, יסמין, אשכולית, קינמון, הל. תמציות טבעיות שצומצמו עד לריכוז הטהור ביותר שלהם.
האם יכולתי להרכיב כאן את בושם החלומות שלי? יכולתי לקחת אוד (תו אהוב עלי במיוחד), להוסיף תווים עציים, קורטוב יסמין. התוצאה איומה. כי מלאכת בניית הבישום היא מופת של איזונים מדודים, של באלנס שנבנה במתינות.
זהו גן העדן של הניחוחת הראשוניים, תמציות היסוד. וגאן גיליתי את הפער שבין החושים. אני תוחבת את האף לבקבוקון, מרחרחת, נו, נורא מוכר. הכי מוכר, ואני לא מצליחה לתת לזה שם. ובכן, זו היתה אשכולית, הריח הכי מובהק. מאוחר יותר יסבירו לי שלמוח לוקח יותר זמן לתרגם ריח.
באמת אין כאן מקום לשכלתנות. עולם הניחוחות כל כולו רגש, זיכרון, פיתוי מזמין.
בצהרי היום זימן אותנו ראש העיר של גראס לכיכר המרכזית, לטקס הסרת הלוט מהפסל שיצרה מרטין מיקלף. בקבוק בושם מתפתל, יצוק בברונזה – מחווה לעיר הבישום הבינלאומית. ג’ופרי מיקלף ובת זוגו מרטין פתחו את בית המלאכה לבשמים שלהם ב-1994. היא אמנית, עם משיכה לתעשיית היופי, והוא בנקאי שנדבק בחיידק הבישום והתאהב. בני הזוג מיקלף מחכים לנו בבית המלאכה בלב העיר גראס. מכאן יוצאים כ-3000 בקבוקי בושם מדי שבוע ל-900 נקודות מכירה ב-80 מדינות ברחבי העולם.
8 סדרות של בשמים ייחודים, כולם נעשים בעבודת יד, ומבוקבקים כאן. בשולחן אחד ארוך יושבים כ-8 מאיירים מקצועיים ומציירים במכחול את העיטורים על הבקבוקים. את ההשראה הם שואבים ממרטין, שתמיד מציירת את המודל הראשון.
רק כאן נופלים לנו, אנשי התקשורת, כל האסימונים. הדרך משדה הוורדים, דרך תהליך המיצוי, בניית הניחוח הייחודי, עיצוב בקבוקי הבושם, המארזים – הכל נעשה כאן בעבודת יד. אין סרט נע, אין קמפיינים של פרסום מאסיבי, אי אפשר לפגוש את הבשמים בכל סופר פארם.
בערב, בהתרוממות רוח הגענו אל מוזיאון הבישום הנפלא של העיר גראס. יום אחד אקדיש לו פוסט נפרד, בניסיון להסביר שבעצם תעשיית הבישום התחילה כנישה. כבישום לפי הזמנה, בסדרות קטנות, ובחומרי גלם מוקפדים ואיכותיים. ההיסטוריה של הבישום דומה להיסטוריה האנושית, כשלתרבות הצרפתית ולואי ה-14 הנהנתן. יש חלק גדול בפיתוח התעשייה.
בקבוקי קריסטל בעבודת יד, פיתוחי זהב מושקעים וניחוחות שהוזמנו משועי עולם באופן אינדיבידואלי מספרים את סיפור בשמי הנישה. את הניחוחות של סדרות בשמי מיקלף ניתן לפגוש ולהכיר ב”אינדיבידואל”, בשמי בוטיק בנווה צדק.